החוק קובע קריטריונים ברורים לקבלת הלוואה בערבות מדינה. תנאי הסף נקבעים על ידי המדינה במטרה לאפשר סינון ראשוני בין בעלי העסקים שמגישים את הבקשה. מצד שני, גם בעלי עסקים שלא עומדים בקריטריונים צריכים להכיר את התנאים הללו. כך הם יכולים לדעת האם לפנות למשרד האוצר במטרה לברר על הלוואה בערבות מדינה, או לחילופין למצוא מקורות נוספים לגיוס אשראי ומימון.
קבלת הלוואה בערבות מדינה מותנית בכך שהעסק הנו מאוגד ומוגדר קטן או בינוני. עליו להיות בעל מחזור של עד 100 מיליון ש"ח, ללא חוב שלא הוסדר מול רשויות המס. לפי תנאי הסף, חברה שקיבלה הלוואה בקרן על סמך מאזן מאוחד עם חברות בת, לא יכולה להפנות את חברות הבת להגיש בקשה נוספת.
מה ההבדל בין הלוואה בערבות מדינה לעסק קיים או לעסק חדש?
הלוואה בערבות מדינה מיועדת רק לעסקים שמולם לא מתנהל שום הליך משפטי על ידי בנק, לרבות הליכי הוצאה לפועל. המשמעות היא שאי אפשר להגיש בקשה לקבלת הלוואה מן הסוג הזה במהלך התמודדות עם הליכי הוצאה לפועל. ההלוואה גם לא ניתנת לעסקים שנמצאים בהליכי כינוס נכסים, פירוק, הקפאת הליכים, הסדר נושים ועוד. לבסוף, החוק אוסר על מתן הלוואה בערבות מדינה לעסק עם חוב פגום ולעסק עם הלוואה במסגרת קרן העולה העצמאי משנת 2012 ואילך.
החוק מבחין בין הלוואה לעסק קיים, לבין הלוואה לעסק חדש. הלוואה יכולה להתאים לעסק קיים במידה ובעליו מתכוונים להשתמש במימון לטובת הגדלת הפעילות העסקית. הם יכולים גם לנצל את ההלוואה כדי לממן פערי אשראי, ייבוא, מלאי ועוד. לעומת זאת, עסק חדש יקבל את ההלוואה רק טרם תחילת פעילותו השוטפת.