השאלה מה הוא בדיוק העוני עליו כולם מדברים בחדשות היא שאלה יפה שנועדה להבהיר כמה הגדרות. מבחינת המדינה, ק והעוני הוא חתך סטטיסטי של האוכלוסייה שמגדיר מהי רמת ההכנסה הממוצעת ומהי רמת ההכנסה שמאפשרת קיום חיים תקינים והגיוניים. עם זאת, משפחות רבות בנמצאות לכאורה מעל קו העוני עדיין מתקשות לסגור את החודש והגשת אוכל לשולחן היא לא עניין כל כך מובן מאליו בכל יום. עוני בישראל הוא ממוצע של כל האוכלוסייה אך יש מגזרים בהם העוני נפוץ יותר מסיבות שונות, למשל המגזר החרדי, ערי הפריפריה, אימהות חד הוריות, ניצולי שואה ובאופן כללי האוכלוסייה המבוגרת במדינה.
מדוע ישנן אוכלוסיות שנכנסות לקו העוני ומה מאפיין אותן?
ממבט על מגזרים ספציפיים בהם אחוז העוני גבוה הרבה יותר ניתן להבין כיצד קשורה שגרת החיים והסיטואציה אליה נקלעים אנשים רבים אל מצבם הכלכלי. כך למשל לחרדים קשה מאוד להעלות את רמת איכות החיים שלהם בגלל ילודה מרובה כאשר למשפחה חרדית ממוצע הילדים גבוה הרבה יותר ממשפחה חילונית או משפחה מסורתית. אימהות חד הוריות נאלצות לממן לבד את הילדים שלהם כאשר לא תמיד דמי המזונות שהן מקבלות מספיקים כדי ליצור איכות חיים מספיקה. בפריפריה יש פחות מקומות עבודה כאשר עיקר העבודה בהיי טק ובעבודות ממכניסות נוספות היא דווקא במרכז הארץ.
כיצד המדינה פועלת לצמצום העוני?
כאשר מדברים על המלחמה בעוני נדמה תמיד המדינה לא עושה מספיק. אמנם אי אפשר לפתור את הבעיה הזו תוך זמן קצר אך לטווח האורך צריכה להיות מחשבה על השכבות החלשות באוכלוסייה ולעזור להם כיוון שאלו הם האינטרסים של המדינה לרווחת התושבים שלה. כאשר יש מפעל שעומד להיסגר ואלפים הולכים להיות מפוטרים המדינה נלחצת לעזרה ותומכת בו עד כמה שניתן וגם מעודדת הקמה של מקומות עבודה רבים מצפון ועד דרום, כאשר גם פיקוח על מחירי מוצרים בסיסיים תורם להוזלת יוקר המחייה.